כיצד אנחנו שומעים

האוזן החיצונית מורכבת מהאפרכסת ומתעלת השמע. האפרכסת משמשת כצלחת הקולטת ואוספת את הצלילים. תעלת השמע משמשת כתעלה המעבירה את הצלילים פנימה אל עור התוף. גלי קול הם בעצם רטט או תנועה של חלקיקי אוויר. גלי קול אלו פוגעים בעור התוף וגורמים לו לרטוט. לאחר מכן הצליל מועבר לאוזן התיכונה. מחוברת לעור התוף מצידו הפנימי שרשרת של 3 עצמות שמע (העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם) – הפטיש, הסדן והארכובה. תנועת עצמות אלו מעבירה באופן מכני את גלי הקול אל האוזן הפנימית.

בתוך האוזן הפנימית יש איבר דמוי שבלול הנקרא כוכלאה (Cochlea). בתוך איבר זה נמצאים אלפי תאי שערה קטנים הנעים בתוך מרחב המלא נוזל. כל קבוצת תאי שערה ספציפית לתדר מסוים, בדומה לקלידים שבפסנתר. תנועת תאי שערה אלו יוצרת תגובה חשמלית המועברת ע"י עצב השמיעה אל עבר המוח שם היא מתורגמת כצליל נשמע.

אם יש בעיה אם אחד ממרכיבי מערכת השמיעה, התוצאה תהיה ירידה בשמיעה.
אם הבעיה מתרחשת באוזן החיצונית או התיכונה, התוצאה היא ליקוי הולכתי בשמיעה. ליקוי הולכתי בשמיעה מהווה רק כ-5% מסך ליקויי השמיעה. ליקוי זה יכול להיווצר עקב טראומה לעור התוף, מחלה, בעיה בתפקוד עצמותהשמע, דלקת אוזניים או הצטברות של שעווה (צרומן). לעיתים ניתן לתקן ליקוי הולכתי ע"י ניתוח או מתן תרופות ולעיתים הליקוי יכול לחלוף מעצמו.
ליקוי עצבי-תחושתי (סנסונויראלי) מתרחש באוזן הפנימית. 95% מסך ליקוי השמיעה הם בעלי ליקוי עצבי-תחושתי. תהליך ההזדקנות, חשיפה ממושכת לרעש, צריכת זתרופות מסוימות באופן קבוע, וירוסים וזיהומים הם כולם גורמים פוטנציאלים לליקוי שמיעה עצבי-תחושתי. בגלל שלליקוי שמיעה מסוג זה אין טיפול תורפתי, הפתרון האפשרי הוא בד"כ מכשירי שמיעה.